יזמות בהיי טק

כיזם או עצמאי שהולך לפעול בארץ ואפילו גם בחו"ל אתה תתקל בדבר המגעיל הזה שנקרא שוטף פלוס נראה, ומה זה בעצם שוטף פלוס, כאשר אני קונה סחורה כלשהי נגיד מחשב ואני הולך למכור אותו ללקוח יכול להיות שבאותו רגע אין לי את הכסף לעשות זאת אז מה אני אומר לספק שלי שאני אשלם לו בשוטף + פרק זמן שבפרק זמן הזה אני גם מקבל את הכסף על הסחורה שמכרתי וגם מקבל חזרה את המע"מ מהרשויות (אני לא אפרט על זה כי זה חומר של הנהלת חשבונות, אולי בפוסט אחר).

הבעיה מתחילה שאתה עובד מול גוף גדול וחזק והם דורשים שוטף+נראה, מה זה נראה זה אומר שזה פרק זמן מאוד ארוך המתחיל ב 60 יום ויכול להיות עד נראה, שהמשמעות בעצם שאתה העמדת אשראי לאותו גוף ואם קורה לגוף הזה משהו, למשל קורס, אתה את הכסף לא תראה. בעיה נוספת בשוטפים למיניהם היא שלא נותנים לך צ'ק ביד ואז ביום התשלום אתה צריך לרדוף אחרי הגוף המשלם ושומע תירוצים, המנכ"ל בחו"ל, הגזבר לא מאשר ומעבר לכך יש חוק שככול שעבר הזמן מביצוע העבודה כך יורד הערך שלה, למשל נגיד יש לי סתימה בשירותים ואני מזמין שרברב, הוא נותן לי הצעה של 500 ש"ח ואני מחליט ללכת על זה, עכשיו לוקח לו חמש דקות לסדר את זה פתאום ה 500 ש"ח שלפני חמש דקות היו נראים מוצדקים אינם נראים מוצדקים וככול שמתרחקים מזמן העבודה כך התשלום נראה פחות ופחות מוצדק, אז תחשהו מה קורה שישים יום אחרי שסיפקתם מוצר או שירות?

כיצד אפשר להילחם במכת השוטפים?

1. לפעמים אין סיבה להילחם בזה, יש לי חבר שאני נותן לו יעוץ והוא בלית ברירה משלם לי שוטף + 30, אני סומך עליו ויודע שהכסף מובטח, אז מכיוון שמדובר בשירות שלא עולה לי כסף ישירות אני מוכן לתנאים האלו.
2. החלטת שאתה כן מוכן לתת שוטף+ או אפילו תשלומים, קח את אמצעי התשלום במעמד העבודה, תגיד שאין בעיה לשוטף+ אתה רוצה צ'ק שתאריך הפירעון הוא לאותו יום והיה מוכן לא לבצע את העבודה במקרה שאין כזה צ'ק אם אתה יודע שהלקוח בעייתי.
3. אל תסכים לתנאים האלו, דבר שהוא קשה אם אתה לא ייחודי בתחום, ראה פוסט קודם בנושא.
4. מומלץ גם אם לקחת צ'ק במקום ומדובר בסכום גדול, תחתים את המנכ"ל או הבעלים על מסמך של ערבות אישית (אם חברה בע"מ קורסת, אתה יכול לחפש את החברים שלך), ברגע שיש לך כזה מסמך והחברה קרסה יש לך שיניים ללכת אחרי מישהו, דוגמא טובה היא קלאב מרקט, שהיא קרסה החובות היו 1.1 מיליארד ש"ח, לבורוביצים (הבעלים) היה כסף פרטי ועוד חברות אבל מכיוון שלאף אחד לא הייתה ערבות אישית, אפילו לא לבנקים, אי אפשר היה לגעת בהם.
5. משרד הביטחון יש לו תנאים די דרקוניים ואמר לי מישהו שנותן להם שירות שאם אני לא מתכוון להתפרנס מהם, אין לי שום סיבה לפתוח מספר משהב"ט ויצא שפנו אלי כמה פעמים ממשרד הביטחון, אמרתי להם שאם הם רוצים לעבוד איתי שימצאו את הדרך (יחודי אמרתי כבר)

ברק

תגים: משרד הביטחון, ערבות אישית, שוטף +

This entry was posted on 29/11/2009 at 5:14 and is filed under תרבות אירגונית. אפשר לעקוב אחר התגובות לרשומה הזו באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך רשומה כתגובה ולשלוח טראקבאק.